בשנה האחרונה, בין סגר אחד למשנהו, גילו הורים רבים כי הסיוט הכי גדול שלהם יכול בן רגע להפוך למציאות. לצד הדיווחים על חולי קורונה ועל המאבק בנגיף, התמלאו העיתונים בידיעות קשות על ילדים ופעוטות שחוו התעללות מצד הגננת שלהם – ושהוריהם לא גילו זאת אלא בשלב מאוחר למדי.
בעקבות ריבוי המקרים הבינו הורים רבים כי אין להם ברירה: עליהם למצוא או ליזום פתרונות אשר יגנו על ילדיהם, יצמצמו משמעותית את הסיכויים להתרחשותו של אירוע כזה, והכי חשוב – יקנו ביטחון אמיתי לילדים ושקט נפשי להורים. ואכן, העלייה במפלס החרדה של ההורים הולידה כמה פתרונות עיקריים, חלקם יצירתיים במיוחד:
מצלמות בגנים –
אף על פי שפתרון 'האח הגדול' היה מאז ומעולם שנוי במחלוקת, בשנה האחרונה הוא זוכה ליותר ויותר תמיכה בקרב הורים לפעוטות. הורים רבים דרשו כי מצלמות יותקנו בגני הילדים, וגם חברי הכנסת הבינו את חשיבות הנושא – וחוקקו את 'חוק המצלמות בגנים'.
עם זאת, הפתרון אינו מושלם. ראשית, חוק המצלמות כולל כמה מגבלות: הוא אינו חל על כל גני הילדים, יש בו לא מעט סייגים, והוא אינו מחייב התקנת מצלמות און-ליין אלא רק מצלמות במעגל סגור. בנוסף, בגנים שבהם החוק אינו חל, נטל התשלום בגין התקנת המצלמות (בהנחה שמנהלי הגן מאשרים זאת) מוטל לרוב על כתפי ההורים.
והחיסרון הבולט ביותר – המקרים האחרונים מלמדים כי נוכחותה של מצלמה בגן אינה גורם מרתיע, והגננות שהתעללו עשו זאת אף על פי שידעו כי הן מצולמות. המשמעות היא שתיתכן ענישה בדיעבד, אך הפגיעה בילד לא תימנע – ולכן מבחינת ההורים, הפתרון אינו טוב מספיק.
סבתא מלווה –
זהו ללא ספק אחד הרעיונות היצירתיים שעלו בשנה האחרונה: במקום להתקין מצלמה או להציב שומר בתשלום, תתבקש כל סבתא (שיכולה ומעוניינת בכך) להקדיש מזמנה ולהשתתף בסבב 'סבתא מלווה' – כלומר להגיע לגן ולהיות העין המפקחת על הגננות.
מדובר במצב של win-win-win. סבתא שזמנה בידה תוכל להגיע לגן ולצפות בילדים (וכמובן ליהנות מזמן איכות עם הנכד או הנכדה), הפעוטות ייהנו מסבתא חמה ומחבקת, ואילו גננת בעלת נטיות אלימות לא תוכל לבצע את זממה בילדים. ולפני שהסבים מתמרמרים: הפתרון מתאים, כמובן, גם ל'סבא מלווה'.
פתרון זה מאתגר במיוחד – לא פשוט לנהל סבב משמרות התנדבותי, ומישהו צריך לוודא שזה קורה בצורה רציפה ויעילה – ובכל מקרה, למרבה הצער בזמן הקרוב ההורים לא יוכלו לבחון את יעילותו: הקורונה נכנסה לחיינו (ולא עומדת להיעלם בינתיים) – וגם הסבתא החרוצה ביותר נאלצת לשמור על בריאותה ולהתרחק מנכדיה ומילדים אחרים.
הפתרון הטכנולוגי –
בישראל, אומת הסטארט-אפ, אין זה פלא שההורים המודאגים מגלים עניין הולך וגובר דווקא במוצר טכנולוגי: שעון GPS, קידי וואצ' (Kidi Watch) שמו, המיועד לפעוטות ולילדים ומכיל בתוכו כמה פיצ'רים חיוניים.
ראשית, ההורה המודאג – השולט בשעון מרחוק באמצעות אפליקציה ייעודית – יכול לשמוע מה קורה ב'זמן אמת' בסביבת הילד, ובדגמים מסוימים אף לצלם תמונות. תכונות אלו מאפשרות להורה להיות עם אצבע על הדופק – ולזהות אם משהו חריג (כגון צעקות או חלילה מכות) קורה.
לרכיב ה-GPS בשעון חשיבות רבה, שכן בזכותו ניתן להגדיר 'אזורי ביטחון' (כגון מתחם הגן או בית הספר), וברגע שהילד יוצא מהם – ההורה מקבל התראה למכשיר הנייד שלו. גם הילד עצמו, אגב, יכול להשפיע על מצבו: בשעון יש כפתור התראה, והילד יכול ללחוץ עליו אם אינו חש בטוב או אם מישהו פוגע בו. השעון משמש גם כטלפון לכל דבר, וגם כאן השליטה היא באמצעות האפליקציה: ההורה יכול להגדיר מי יכול להתקשר לילד ולמי הילד יכול להתקשר.
ישראל אינה המדינה הראשונה שבה נעשה שימוש ב-Kidi Watch. השעון (המופיע בכמה דגמים) אינו פיתוח ישראלי, והוא נמכר כבר שנים רבות ברחבי העולם.האטרקטיביות שלו בישראל נובעת מהטוויסט המקומי – האפליקציה הייעודית שלו, אשר פותחה על ידי היבואן והותאמה לצרכים של ההורה הישראלי. הבחירה של היבואן (קידי תקשורת) לשמור על טווח מחירים סביר הנע בין 99 ₪ (לדגם ה'לואו קוסט') ל-399 ₪ (לדגם היקר ביותר) תרמה אף היא לפופולריות שלו, ונראה כי מדובר בפתרון יעיל ונוח להגנה על הפעוטות.
בסופו של יום חשוב לזכור:
למרבה השמחה, רוב הגננות אינן מתעללות. עם זאת, כל עוד התופעה המחרידה הזו קיימת, תפקידם החשוב ביותר של ההורים הוא לשמור על ביטחון ילדיהם, לגלות ערנות ומודעות – ולמצוא את הפתרון הטוב ביותר עבורם ועבור ילדיהם